כל אישה צריכה להיות מלכה 

כל אישה צריכה להיות מלכה.

המשפט הזה הדהד לי בראש זמן רב ואז,
לפני 15 שנה, גמלה בליבי החלטה 
"לא מוכנה להמשיך באותה צורה."
באותה תקופה הרגשתי  שהחיים
עוברים לידי ולא הייתי מלכה של החיים שלי.

כלפי חוץ הכל היה בסדר. עבדתי כמנהלת מחלקה מוערכת.
בעלת משפחה חמה. ילדים, הישגיים, חברי
אך בכל זאת קיננה בי תחושה של ריקנות, בדידות , שעמום וחוסר סיפוק.
שאלתי את עצמי אם יש לי הכול אז מאין נובעת התחושה?

הבנתי שאני צריכה לעשות שינוי מהותי ולהתחיל לצעוד במסלול אחר,
שרק מאוחר יותר יכולתי להבין שמדובר במסלול של העצמה אישית.

הבנתי שהאושר שלי אינו טמון רק בהגשמת הרצונות,
השאיפות והחלומות אלא בדרך שהם יתגשמו.

דרך המלווה באופטימיות והתלהבות, דרך של אהבה ושמחה, דרך עם התנסויות ולמידה, 
דרך שבה ארגיש ראויה ובעלת ערך, דרך המחברת למשמעות ויעוד.

איפה מתחילים? ומה עושים?

ניסיתי לתאר בדמיוני איך תראה המלכה שבי,
שאלתי את עצמי, איך היית רוצה שתראה אותה מלכה?

אז ככה......

מלכה בעלת יופי פנימי המוקרן על סביבתה, המעריכה את עצמה ומעריכה את הסובבים לה.
מלכה שחיה במרחב שהיא אוהבת ויודעת לתת מרחב גם לאנשים אחרים.
מלכה שיודעת ליצור יש מאין שיוצרת שפע בחייה, ושמחה לתמוך ביצירת שפע בחייהם של האחרים.
מלכה שיודעת להסביר את עצמה ולדרוש את מקומה ונהנית לתת לאחרים את מקומם.
מלכה שנהנית ממה שהיא עושה ומוכנה להשקיע בעצמה ובאחרים כדי להצליח.
מלכה שעושה מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה ומכבדת בחירתם של אחרים.
מלכה שמכירה בערך עצמה וחשוב לה גם ערכם של הסובבים אותה.
מלכה המחוברת לכוחה האמיתי הפנימי ולאני שבה ומכירה בכוחם של האחרים.

מלכה אמיתית, שבן זוגה מלך. ילדיה נסיכים וכל האנשים שהיא פוגשת גם הם מלכים, נסיכים ואפילו דוכסים.

(נחמד, נכון!)

להיות מלכה זה תפקיד מחייב. אז קדימה למלאכה, 

שלב ראשון...הבנתי שמלכה זה לא מלדה אלא בחירה לחיות ממחויבות מלאה והרבה עבודה.

להיות מוכנים להשקיע זמן, כסף, למידה, להיות פתוחים להתנסויות והתמודדויות.
להבין שהדברים החסרים בחיינו אינם גזרת הגורל אלא חוסר המוכנות להשקיע, להתמודד ולהתמיד
בדרכים אחרות שיניבו תוצאות.

ברגע שהייתי מוכנה לעשות הכל והתחלתי לצעוד, מצאתי את כוחות הנפש להשפיע,
להעז, להתמלא בהרגשת סיפוק ומשמעות- במהרה, ראיתי תוצאות.

נקודה חשוב ליצירת הצלחה: להכיר בהבדל בין רוצים לבין מחויבים.

בתוך אותו תהליך הבנתי שיש הבדל עצום בין רוצים ובין מחויבים.
אם אנו רוצים בכנות לעשות שינוי בחיינו אך מרוב שאנו רוצים אנו סובלים, מיואשים, בוכים, מקטרים
מתלבטים, מפחדים ועוד שלל רגשות שלילים שמציפים אותנו, עלינו לדעת שרגשות אלו מראים שאנו עדיין לא מחויבים להגשמה.

כשאנו מחויבים יש שקט פנימי עם עשייה, ישנה השלמה פנימית עם כל מה שקורה.
אנו צועדים קדימה בסבלנות ואורך רוח, מצוידים ברצון להשקעה גם לפעולות משעממות ולגמרי לא מלהיבות.
ישנה הבנה שהכל הם חלק מהדרך שאנו בונים בדרך להשגת מטרותינו.

מה עושים?

אתרו תחום שאתן רוצות לשנות.
ראו מה עדיין אינכן מוכנות לעשות או להפסיק לעשות: לשנות הרגלים, דרך חיים, לקחת ייעוץ וליווי מקצועי.
בחרו דבר אחד שהשבוע אתן מתמקדות, שינוי גדול מתחיל בצעד קטן שדורש מאמץ.
אליו תצרפנה בכל שבוע עוד צעד עד ההגשמה.

אז קדימה לעבודה...

קוראת יקרה,
אשמח לקבל את תגובתך ולקרוא על חוויתך בנושא.
יום נפלא,

שרה זלוף